‏הצגת רשומות עם תוויות סיפורי חיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סיפורי חיים. הצג את כל הרשומות

מפלים



קול שקשוק המים וזרימתם - נשמע היטב. ציוץ הציפורים ליוה את המנגינה הטבעית הזו והשרה עלינו אווירה קסומה ורצון להודות לבורא עולם על פנינת הטבע המקסימה הסובבת אותנו.
הרחק משאון העיר כבר משעות הבוקר המוקדמות, צעדנו בקלילות. ניצלנו את הפוגת הגשמים ואת השמש החורפית הבהירה וכשנעליים גבוהות לרגלינו וסוודרים חמימים עוטפים אותנו, עשינו את דרכנו בינות לעצים. חלקם היו כמעט ערומים לגמרי מעלים וחלקם – בדיוק להיפך- כאילו נוספו להם שכבות נוספות של צמחיה ירוקה. שעות רבות הלכנו על האדמה הרטובה ובוססנו בבוץ הסמיך כדי להגיע לנקודה הסופית במסע- המפל.
וכשהגענו- לנגד עיננו נגלה מחזה עוצר נשימה. המים הרבים שזרמו את כל המסלול הארוך נשפכו בקול רעש גדול כשהם משפריצים רסיסים שהרטיבו אותנו מכף רגל ועד ראש.
המאמץ הרב השתלם! נפילת המים בכח רב כל כך, הרעש החזק, ענני הרסיסים וקשתות האור הנראות סביב הצדיקו את ההליכה הארוכה. מה רבו מעשיך ה'!

כיצד נוצר מפל?

המים הרבים הזורמים בנחלים ובנהרות מתרבים ומתעצמים עם ירידת הגשמים, הפשרת השלגים והצטרפותם של יובלים נוספים. זרם המים עושה את דרכו על הקרום החיצוני של האדמה העשוי משכבות סלע שונות, חלקן קשות וחלקן רכות. לעיתים שכבת הסלע הקשה מתחלפת בשכבה רכה במיוחד והמים שבאים בזרם חזק שוברים וסוחפים עימם את האדמה הרכה ויוצרים מדרגה בסלע.
ולעיתים, אפיק הנחל פשוט עובר דרך סלעים והרים השונים בגובהם ויוצרים כעין מדרגה שמראשה נופלים המים כדי להמשיך במסעם.
אם זרם המים חלש והמדרגה נמוכה- הרי שהמפל שיוצר הוא נמוך, אולם אם המדרגה שנוצרה היא גבוהה והמים הנופלים בה בהתמדה של שנים הם רבים, הרי שהם ממשיכים לנסר באדמה ולשחוק אותה ועם הזמן המפל נהייה גבוה יותר ויותר.

כשהמפל נסוג לאחר

כשאשד המים (המפל) נשפך בעצמה מלמעלה אין הוא מסתפק בהריסת שכבת הסלע הרכה שמתחתיו, אלא הוא חותר גם מתחת לשכבת הסלע הקשה. באופן כזה נוצרות מתחת לאשדות ומפלי המים מערות גדולות, שתקרת הסלע שלהם תלויה על בלימה. על תקרת סלע זו לוחצים המים הזורמים ומנסרים בהם. שכבת הסלע הקשה אומנם לא מתמוססת בקלות אולם עם הזמן המים מצליחים לגבור על האבן הקשה והקיר עליו זורם המפל נשבר. אשד המים נסוג ונפילת המים מתרחשת אחורה.
מפלי הניאגרה שעל גבול ארצות הברית וקנדה, נסוגו אחור ושינו את מקומם בצורה כזו, כבר 8 פעמים.

חלומו של כורה הזהב.

המפל הגבוה בעולם נמצא בדרום אמריקה, במדינת ונצואלה. גילויו של מפל זה לפני כ70 שנה מתחיל בחלומו של כורה זהב זקן ששמו ג'ון. לג'ון היה חלום מוזר אותו טיפח שנים רבות. לטענתו מישהו סיפר לו על שדה זהב רחב ידיים הנמצא בלב יערות עד ומחכה שאיש אמיץ יבוא ויתחיל לכרות את הזהב הטמון בו. משך שנים אסף ג'ון פרוטה לפרוטה ובגיל מבוגר כשהצטבר אצלו סכום כסף מכובד, שכר את ג'ימי אנג'ל- טייס צעיר ואמיץ בעל מטוס זעיר, שתמורת סכום כסף מכובד הסכים לטוס איתו ולחפש את שדה הזהב עליו דיבר ג'ון הזקן.
ביום המיועד יצאו השניים למחוז חפצם ואחרי טיסה של מספר שעות הגיעו לקרחת יער בליבו של הג'ונגל. ג'ון ביקש מג'ימי לנחות במקום, לקח איתו כלי חפירה ושקים ובקש מהטייס המשועשע לחכות לו עד שיחזור. ג'ימי נפרד מחברו הזקן כשהוא לא מפסיק לצחוק על הדמיונות והחלומות המוזרים שלו. לבזבז כל כך הרבה כסף על טיסה מוזרה, כדי לחפש זהב במקום לא ידוע.
אולם כשג'ון הזקן חזר כעבור מספר שעות כששקיו מלאים בעשרים קילוגרמים של עפרות זהב, צחוקו של ג'ימי קפא. השניים חזרו לביתו של הזקן, ג'ימי קיבל את שכרו וכורה הזהב הזקן חי עד סוף ימיו בעושר גדול.

מים במקום זהב

שנים חלפו, הכורה הזקן נפטר וג'ימי הטייס החליט לנסות את מזלו ולמצוא את מכרה הזהב הסודי.
הוא אכן עלה על מטוסו והגיע תוך מספר שעות לאזור הג'ונגל, אך הפעל ג'ון הזקן והדרכתו המפורטת לא היו לידו ועל כן הוא התבלבל במקום. העצים כולם נראו אותו דבר וקרחת היער נעלמה.
בעודו סורק את האזור נקלע ג'ימי עם מטוסו לתוך נקיק בעל דפנות גבוהים ביותר. באומץ רב ניתב ג'ימי את מטוסו בין דפנות הנקיק אולם פתאום הזדקרה מולו חומת סלע שחסמה את דרכו והוא כמעט התנגש בה. ברגע האחרון הצליח ג'ימי לנסוק שוב כלפי מעלה וכך ניצל מהתרסקות מוחלטת באזור שמם.
אולם ההפתעות עדיין לא נגמרו.
בעודו נרגע מהכמעט תאונה, הוא הביט כלפי מטה ולנגד עיניו נגלה מחזה מדהים ביופיו. על חומת הסלע הזקופה זרם נהר מים במלא העוצמה.
ג'ימי החליט לחזור לנתיב הטיסה הקודם, הוא שוב התפתל בין הנקיקים, נסק לפני חומת הסלע וראה בבהירות את המפל. ג'ימי הביט במד הגובה של המטוס והבין שברגע זה ממש הוא גילה את המפל הגבוה ביותר בעולם שגובהו כקילומטר וחצי.

מפל אנג'ל המלאך

את שדה הזהב לא מצא ג'ימי, אולם על תגלית המפל הוא דיווח מיד לחברה הגיאוגרפית האמריקאית שהחליטה לתת לו אות הוקרה ולקרא את המפל על שמו.
כשלאחר מספר שנים יצאה משלחת מיוחדת לג'ונגל בוונצואלה כדי לחקור את "מפל ג'ימי אנג'ל", או כפי שהוא מכונה בתרגום מספרדית- "מפל המלאך" (אנג'ל= אנכל= מלאך) היא גילתה שגובה המפל הוא פי 20 מגובהם של מפלי הניאגרה.
מפל ג'ימי נופל מהר תלול בגובה של יותר מקילומטר, ממשיך במישור ושוב נופל מגובה של 300 מטר.
המים ממשיכים בזרימתם לנהר קארוני המתחבר לנהר אורינוקו הגדול הזורם בדרום מזרח ונצואלה.
המקום מושך אליו בכל שנה אלפי תיירים העושים את הדרך הקשה ביערות המסוכנים, רק כדי לחזות בפלאי הבורא.

מעיינות של ישועה



צלילים סוחפים של נגינת חלילים, חצוצרות, נבלים, כנורות ומצלתיים נשמעו בכל ירושלים, ואור גדול זרח והאיר את העיר כולה למרות שהחמה שקעה מזה מספר שעות.
ברחבת עזרת הנשים פזזו ורקדו בשמחה של מצווה גדולי ישראל, חסידים ואנשי מעשה וכששאר העם עומד ומביט בהם בהתפעלות עצומה.
"שיר למעלות, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה'..." נשמעו המילים אותם שרו הלויים בקול המעורר את הלב וכל העם אנשים נשים וטף עומדים במקומות המיועדים להם וליבם מתמלא שיר ושבח לבוא העולם.
שמחת בית השואבה בבית המקדש כבר בעיצומה, מזה מספר שעות האור והשמחה משמשים בערבוביה ועוד מעט, כאשר תשמע קריאת התרנגול יפסיקו כולם בנגינתם ובשירתם, יקשיבו לקול תקיעת השופרות מפי הכוהנים ויתחילו בצעידה לכוון מעין השילוח. שם ישאבו מים בצלוחית של זהב המכילה 3 לוגי ויחזרו איתה בשמחה גדולה לבית המקדש. "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה..".

ממלכת מים תת קרקעית

טיפות גשם רבות מטפטפות ויורדות להן לכדור הארץ וכל אחת מהן עוברת מסלול שונה מחברתה. חלקן מצטרפות לזרימת הנהרות והנחלים, חלקו נוחתות בשלוה לימים ולאגמים, חלקן מתאדות באוויר וכשליש מהן נכנסות בשקט פנימה וחודרות למעמקי האדמה.
כשהאדמה רכה וחולית טיפות המים חודרות ומחלחלות לתוכה בזריזות ובמהירות ומגיעות למאגרים גדולים של מי תהום. וכשהאדמה כבידה וצפופה הדרך לשם לוקחת להן זמן רב ביותר.
כך או כך, טיפות הגשם מגיעות בסופו של דבר לרבדים עמוקים תחת פני הקרקע ובעוד אנו מתהלכים שאננים על קרקע מוצקה ונהנים ממזג האוויר היבש והרגוע בחוץ, כמה מטרים מתחתינו רוחשת האדמה פעילות קדחתנית , מזג האוויר שם רטוב וקריר והמים שהצליחו לחדור פנימה ממשיכים במסעם המרתק.

מאגר מי התהום

המים שחדרו פנימה מתחילים למלא כל סדק ונקבובית עד אשר הם נתקלים בשכבת סלע או אדמה אטומה ובלתי חדירה למים. שם הם מתחילים להצטבר ואט אט נוצר מאגר מי תהום. כמות המים הגדולה שלא מצליחה למצוא שום נקודת שחרו ויציאה החוצה מתחילה לפרק אט אט את הסלע המקיף אותה.
בכל מי גשמים ישנה כמות של חומצה פחמנית המצליחה עם הזמן לפורר את אבן הסלע, מי הגשם חודרים דרך מערכות סדקים הנבקעים עם הזמן ומרחיבים אום. עם הזמן נוצרים חללים ומערות שלעיתים קרובות מתחברים ויצרים רשת מנהרות מסועפת ומוצפת במי תהום.

מעיין ובאר

לעיתים מי התהום ממשיכים במסלולם על פני שכבות הסלע הבלתי חדירות אולם באיזשהו מקום מוצאים נקודה רכה דרכה יכולים לפרוץ החוצה, נקודת פריצת המים החוצה מכונה "מעיין".
אולם כאשר אין למים כל אפשרות לצאת והחוקרים והמומחים יודעים שבאזור ישנה הצטברות גדולה ומאגר מי תהום, הם חופרים באדמה וחודרים מבעד לשכבות עד אשר מגיעים אל המים ושואבים אותם בעזרת מערכת של משאבות וצינורות.

לחיים על מים!

מי המעיין הנובעים מן האדמה שונים מאוד בהרכבם ממי הגשמים שנכנסו פנימה לפני מספר ימים. המים בדרכם גרדו שכבות אדמה וסלעים וצרפו אליהם מלחים ומינרלים שהעלו מאוד את איכותם הבריאותית.
כשמע המים היה קצר וכמות החומרים שנספחה אליהם היא קטנה נקרא המעיין "מתוק", שכן מימין הקרירים מרווים וטובים מאוד לשתיה ולהשקיית בעלי חיים וגידולים חקלאיים.
בארצנו – ובמיוחד למרגלות הרי הגלבוע, ישנם מעינות מתוקים רבים השופעים מים חיים בכל ימות השנה ומשמשים את התושבים. אולם ישנם גם כאלו בהם המים נובעים רק בעונת הגשמים ובחודשי הקיץ הם דלים במים ואפילו יבשים.

שאריות מהמבול- בימנו

כשהמים עברו דרך ארוכה יותר תחת האדמה ויש בהם מלחים ומינרלים רבים וחזקים, הם אינם מתאימים כלל לשתיה ואפילו מזיקים. אולם הם טובים ובריאים מאוד לרחיצת הגוף וחיזוקו ויש בהם סגולות מרפא.
כאלו הם המעיינות החמים בטבריה ובאזור ים המלח.
רש"י בפרשת נוח מביא את דברי המדרש האומר שבזמן המבול נפתחו ארובות השמים ונבקעו כל מעיינות תהום רבה, אולם בסיומו של המבול "ויסכרו מעיינות תהום"- ולא כולם. שכן חלקם של המעיינות נשארו פתוחים כדי להביא רפואה לעולם ובכל שנה בעונת הגשמים מימיהם מתרבים ומתחדשים.

מזרקת מים חמים

המים החמים בתהום לפעמים לא מוצאים לעצמם דרך לצאת החוצה והם ממשיכים להצטבר תחת לחץ אדיר של שכבות האדמה שמעליהם. הם רותחים בתוך האדמה והופכים לקיטור, הטמפרטורה שלהם עולה לגבהים ובסופו של דבר הם מתפרצים בכח אדיר מהאדמה.
מעיינות אלו נקראים- גייזרים.
ההתפרצות נראית כמזרקה טבעית המשחררת כמות אדירה של מים רותחים במשך מספר דקות עד שהלחץ בעמקי האדמה משתחרר. מים קרים יותר מסתננים לשכבות החמות, לאט לאט גם הם מתחממים ורותחים, ויוצרים התפרצות נוספת. ברכות המים הנוצרות ממעיינות אלו משמשות מוקד משיכה להמוני אנשים הבאים למצוא מזור ותרופה למחלות שונות, לרגיעה נפשית ולהנאה מפלאי הבריאה.

לטייל על הירח...



ניל ארמסטרונג, אדווין אולדרין ומייקל קולינס סיימו סוף, סוף ללבוש את חליפת החלל הלבנה שלהם. אחד אחד נבדקו האסטרונאוטים האמריקאים את בדיקתם האחרונה, נפנפו לשלום לנשותיהן וילדיהם ונכנסו למעלית שתעלה אותם לחללית המוכרת, לעוד יממה של אימונים אחרונים לפני שיגורם.
24 השעות הבאות עברו עליהם בחזרות על תגובות נדרשות במקרי חרום בהם הם עלולים להיתקל בזמן שהותם בחלל החיצון ובמנוחה והרפיה.

אפולו 11 יוצאת לדרך

א' מנחם אב התשכ"ט- 16 ביולי 1969 בשעה 9:32 בבוקר לפי שעון ארה"ב הסתיימה הספירה אחור ומנועיו של הטיל הענק שחובר לחללית "אפולו 11" הוצתו ובקול רעש מחריש אוזניים כששלהבות אש ענקיות נפלטות ממנו הזניק הטיל את החללית לעבר משימתה ההיסטורית.
תוך שניות נעלמים הטיל והחללית בחלל ורק אנשי צוות הקרקע עוקבים אחריהם בעזרת מחשבים משוכללים ונותנים הוראות בהתאם לנדרש.
שלושת האסטרונאוטים מבצעים את משימות ההמראה והשיוט במהירות וביעילות, הן לשם כך למדו, תרגלו והוכשרו במשך השנים האחרונות. תוך זמן מועט נושל מהטיל חלקו הראשון וחלקו השני ממשיך לתת כוח לחללית על מנת להקיף את כדור הארץ הקפה אחת וחצי. כשהחלק השני של הטיל נושר החללית מקבלת זינוק לעבר הירח. בסופו של תהליך שארך 3 ימים, ביום ד' במנחם אב, 19 ביולי נושרים מהחללית כל חלקי הטיל והיא נכנסת למסלולה הקבוע על פי התכנון, הקפת הירח, התקרבות אליו ו... נחיתה.
כן, אנשי צוות החללית האמריקאית "אפולו 11"- הוכשרו ונועדו כדי להיות הראשונים שירדו ויהלכו על הירח!

מלחמת הכוכבים

הימים ימי התאוששות העולם ממלחמת העולם השנייה. שתי מעצמות העל- ארצות הברית של אמריקה וברית המועצות- רוסיה נכנסות לתחרות גלויה מי מהן תצליח לשלוט גם בחלל החיצון.
לוויינים וחלליות נשלחים בזה אחר זה לעבר גרמי השמיים, ברית המועצות שיגרה את החללית עם האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ ופחות מחודש אחר כך משגרת ארצות הברית חללית דומה. כל אחת מהמעצמות מנסה לשכלל, לחקור ולצלם ובכך לעלות על יריבתה. עד מהרה פותחו אמצעי לחימה משוכללים וכמעט דמיוניים כמו חרבות לייזר וטילי פצצות משייטים, על מנת שבמקרה הצורך ישתמשו בהם למלחמה בחלל.
הנשיא האמריקאי ג'ון קנדי- יזם תוכנית שתהווה תשובת מחץ לרוסיה והשקיע כספים רבים, כוחות ומוחות מבריקים לפיתוח 'תוכנית אפולו' שמטרתה נחיתה על הירח וחקירתו על ידי צוות אנושי.
על מנת להכשיר את הקרקע לנחיתת אנשים על הירח היה צורך לשלוח 10 חלליות קודמות שיבדקו, ימדדו, יתרגלו ויכינו את כל המידע הדרוש לנחיתה ויציאה מהחללית על הירח. ואכן, 10 חלליות אפולו שנשלחו קודם לכן עשו עבודה מצוינת, וביום ה' מנחם אב- 20 ביולי 1969 מתנתק רכב נחיתה מיוחד מחללית האם אפולו ובתוכו 2 האסטרונאוטים- ניל ארמסטרונג ואדווין אולדרין. מייקל קולינס נשאר לתפעל את חללית האם ולחכות לשובם בתוכה.



צעד קטן לאדם- צעד גדול לאנושות

החל מרגע התנתקות, הפך להיות רכב הנחיתה "איגל" לדבר המדובר והנצפה ביותר בעולם. מיליוני אנשים עצרו את נשימתם משך 6 שעות כשהם מודעים למתרחש בחלל ומצפים לשמוע על הנחיתה האנושית הראשונה בהיסטוריה על הירח. אולם... כאן התחילו התקלות.
על המחשב המרכזי של רכב הנחיתה 'איגל' נוצר עומס והוא קרס וכך המשך הנחיתה נעשתה קשה יותר וכמעט בלתי אפשרי, אולם ניל ארמסטרונג- מפקד החללית שנהג בו החליט להמשיך בנחיתה. משך זמן רב הוא חיפש מקום מתאים על קרקע הירח כדי להנחית את רכב החלל ורק כשלוח הבקרה הורה שנשארו במיכלים כמות דלק ל20 שניות טיסה בלבד נחת רכב החלל בשלום ב"ים השלווה".
משך 6 שעות נחו האסטרונאוטים ורק אחר כך יצא ניל לאדמת הירח כשהמשפט הראשון שאמר ושודר לעולם היה "זהו צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות".
כשעתיים וחצי הסתובבו בזהירות שני האסטרונאוטים על הירח. הם הניפו את דגל ארה"ב, הציבו מכשירי מדידה, לקחו כ22 קילו אבנים ואדמת ירח והשאירו שלט: "כאן הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח.."
בשובם לרכב החלל נחו מעט והתארגנו לקראת שובם לחללית האם אפולו. לאחר המראה וטיסה קצרה התחברו לחללית והחלו לעשות את דרכם חזרה לכדור הארץ, הם נחתו במצנחים לאוקיינוס האטלנטי וחזרו בשלום לביתם.

מאז הגיעו לירח עוד כמה וכמה אסטרונאוטים אמריקאים שספרו על רגשותיהם ומחשבותיהם אי שם הרחק מכדור הארץ. "יש אלוקים ובורא לעולם"- היה המסר של כולם, עליו נקרא בכתבה הבאה שתספר על טיולים נוספים בחלל החיצון ועל הירח.

לחיים !!



היה זה עוד ערב שגרתי למדי בביתנו. הקטנים כבר התארגנו לשינה, הגדולים עדיין ישבו על שיעורי הבית, אני למדתי למבחן שיערך למחרת -עם חברה ואמא כהרגלה מימים ימימה- "משנכנס אדר מרבים באפיה". ריחות עוגיות ומיני מתיקה התפשטו בבית והשרו על כולנו אוירה פורימית ביותר. אבל משהו בכל זאת היה חסר לנו בשביל הרגשה של "ערב פורים אמיתי" אך אף אחד מאתנו לא דיבר על כך.
כניסתו של אבא הביתה והסתודדותו עם אמא במטבח נטעו בנו תקווה שלא נכזבה.
לאחר מספר דקות שמענו את אבא גורר את הסולם ובן רגע נעמדו הכן, מחויכים מאוזן לאוזן תחת הכניסה לעליית הגג שבביתנו.
"אני רואה שאתם נמרצים ורעננים להתחיל בעבודה"- קרץ לנו אבא תוך שהוא מטפס במדרגות הסולם ופותח את הדלת. אט, אט הזיז אבא את החפצים שחסמו את המעבר ולאחר חיפוש קל מצא את אשר חיפש. בזהירות הוא הוציא מיכל גדול והושיט אותו לחיים.
"קח אותו לאט ובטוח למטבח"- בקש אבא ושוב נכנס בכדי להוציא מיכל נוסף אותו לקחתי אני- לאט ובזהירות כמו שאבא ביקש. אמא הספיקה לשטוף ידיים ולהוציא לנגד עיננו הנדהמות כ30 בקבוקונים חדשים מזכוכית. "טבולים כשרים למהדרין"- חייך אלינו חיים שהיה שותף גם הוא בסוד העניינים.
אבא ניגש לאחד המכלים ופתח אותו בזהירות ריח חזק ומשכר התפשט סביב, ריח היין המוכר לנו מערב פורים של כל שנה.
אבא ברך הגפן וטעם, הוא מזג גם לאמא ואחר כך לכולנו, "בה הצליח, עוד שנה של מסורת מבית סבא..."
שלומית חברתי עמדה כל העת מביטה בנו ולא מבינה כמעט כלום מהמתרחש סביבה, אך לאחר הלגימה המשותפת הכל כבר היה ברור.
סבא של אבא זכרונו לברכה היה בעל יקב גדול באירופה. משך כל השנה היקב המה אנשים שבאו מכל רחבי הארץ לטעום, לבחור ולקנות חביות יין משובח אולם שיא השמחה מבחינתו של סבא היה בפורים.
הוא הכין מבעוד יום כמות עצומה של בקבוקי יין אותו הוא עצמו הכין וחילק אותם לכל בני הקהילה.
המסורת המשיכה למרות המלחמה העצובה שקטעה אותה למשך מספר שנים, לנו אמנם אין יקב אבל בערב פסח אבא קונה כמות עצומה של ענבים. אנחנו שוטפים אותם בזהירות, מוסיפים להם סוכר ומשאירים אותם למספר שבועות לתסיסה קצרה. לאחר מכן כשהיין כבר הספיק לקבל צבע אדום כהה, אבא ואמא מסננים את היין לתוך המכלים האלו, ומשאירם אותם סגורים עד..... פורים. מכל אחד נישאר לפסח- יין מהודר ל4 כוסות.
עכשיו כולנו נמלא את הבקבוקים ביין אדום ומתוק ואותם נחלק לכל קרובי המשפחה והידידים – המחכים ליין של אבא כמידי שנה.

עבר מפואר והווה משופע ביין משובח.

אין לך משקה שהיה חביב ונערץ כמו היין וזאת בשל טעמו הטוב והרגשת השמחה שהוא מעורר. היין מקובל בכל רחבי תבל כמשקה חגיגי המוגש במסיבות , סעודות רעים ואירועי שמחה ומשוררים דגולים בכל הדורות כתבו לו שירי הלל ושבח.
כבר בימים קדומים מלא היין תפקד חשוב. נוח- כשיצא מהתיבה ניגש לטעת כרם ענבים כדי להכניס קצת חדווה וחיות לעולם השמם והקודר שמצא סביבו. מלכיצדק מלך ירושלים קידם את אברהם אבינו ששב כמנצח ממלחמת המלכים- בלחם ויין, ובבית המקדש הווה היין מרכיב חשוב בסדר הבאת הקורבנות.
עד היום אנו מקבלים את פני המלכה- שבת בקידוש על היין, ונפרדים ממנה- בהבדלה על יין.
התינוק היהודי "זוכה" לטעום מהיין כבר ביום השמיני ללידתו- בשעת ברית מילה, וכל חתן וכלה מתברכים 7 ימים ב"שבע ברכות" הנאמרות על היין.
מי מאתנו לא זוכר את 4 כוסות בליל הסדר אשר כל יהודי דואג לבחור בעבורם יין אדום ומשובח במיוחד? ופורים?---- אין צורך כלל להזכיר לנו שחלק נכבד מה"עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" נזקף לזכות היין.
והנה למרות שהיהודי שותה יין לעתים כה קרובות ומקיים על ידו מצוות רבות וחשובות, עם כל זה שתיית היין לא הפכה להרגל שמביא לשכרות אצל היהודים, ולהפך, שלמה המלך הזהיר אותנו במשלי:
"לץ היין הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם". מה ביין הופך אותו למבוקש אך גם מסוכן לאדם?

נכנס יין יצא סוד...

כאשר הענבים התמימים- מהם מיצרים את היין נשארים "לנוח", הסוכר הרב שהם מכילים גורם לתסיסה גדולה אשר כתוצאה ממנה הסוכר שבענבים נהיה לכוהל ולדו תחמוצת הפחמן. ככל שיש כמות גדולה יותר של כהל ביין הוא חזק, משכר ומשפיע על האדם ששותה אותו.
כאשר אדם שותה כמות קטנה של משקה עם כוהל הוא משפיע עליו להרגשת שמחה ועליצות ואפילו הזרמת אנרגיה וחיות. אולם ככל שהגוף מקבל כמות גדולה יותר הכוהל משפיע עליו לרעה עד כדי שיכרון, טשטוש חושים והחלשת הגוף. האדם שמתמכר לשתיית משקה משופע כוהל מנסה להטביע את יגונו וצרותיו בכמויות המשקה אך גם מאבד עם הזמן את צלם האנוש שבו, בריאותו וממונו. זמן רב ביותר נדרש על מנת לצאת מהרגל שלילי של שתיית יין לשכרה. יהודים בכל הדורות- למרות ששמשו כבעלי בתי מרזח וכיצרני יין מעולים נזהרו מאוד משתית יין לשכרה ובכך נענו לאזהרת חז"ל:
"אין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין".

הגפן והיין כמשל.

ככל שהיין מתיישן הוא משתבח ונעשה טוב יותר וזו רק אחת הסיבות לכך שהתורה והעוסקים בה נמשלו לגפן. כי ככל שיהודי לומד יותר תורה וככל שהוא מזקין יותר הוא מעשיר את אוצר ידיעותיו קונה חכמה ומשביח.
את היין אין צורך לאחסן בכדים מזהב ומכסף- ההפך הוא הנכון, כלי החרס הפשוטים הם המתאימים ביותר לשמירתו ולהשבחתו- כך דברי התורה אינם מתקיימים אלא בענווים ובשפלי רוח שבישראל. ואין לנו אלא לחכות לטעימה מהיין המשומר- המיוחד במינו אותו יגישו לנו בסוכת עורו של לויתן- בביאת משיח נאו!.

צורת הירח



זורח וגורע

צורת הירח החסר כשהוא הולך וגדל או הולך וקטן מלמדת אותנו על התאריך בחודש.
כאשר אנו רואים את בננת הירח נוסיף לה קו מעליה ונראה איזו אות נוצרת.
את תיווצר ז' של זורח, הרי שהירח מספר לנו שהחודש רק מתחיל והוא עוד יגדל.
אך אם תיווצר לנו ג' של גורע הרי שהירח מודיע שמחצית החודש עברה והוא כבר נעלם עד לחידושו הבא.

להגיע לירח



שעת לילה מאוחרת, סיימתי זה מכבר לקרא קריאת שמע ובדרכי למיטה אני ניגש לחלון כדי להגיף את התריס. הצצה חטופה החוצה והבטה בשמיים זרועים כוכבים מעלה חיוך על שפתי.
"מה רבו מעשיך ה'" אני אומר לעצמי שעה שעיניי מחפשות את הירח. הנה הוא, מאחרי הבניין הוא מציץ לו בעדינות חיוורת. צורתו כבננה צרה והוא נראה כמנופף לי לשלום ואומר בחיוך שכמעט נעלם: "אני ממשיך בטיול הרגיל סביב כדור הארץ, נתראה בעוד מספר ימים."
אני נפרד ממנו לשלום ונכנס לישון, מספיק לברך המפיל ולחשוב כמה שורות בתניא והנה... אני טס לי בטיל ענק על כנפי החלום לכיוון ה... ירח.

המאור הקטן

מי מאיתנו לא מכיר את המדרש על שני המאורות- שמש וירח שנבראו בגודל שוה? אנחנו גם זוכרים כיצד באה הירח לריבון העולם ואמרה לו שאין זה נאה ששני מלכים ישמשו יחד ואכן הקב"ה גזר עליה להקטין את עצמה. ומאז, הירח נתמעט ונשאר הקטן מבין 3 גרמי השמיים המוכרים לנו ביותר: שמש, כדור הארץ וירח.
הירח אינו גוף לוהט ומפיץ אור כדוגמת השמש והכוכבים, אלא הוא גרם שמימי עשוי מחומרים מוצקים הדומים לחומרים מהם עשוי כדור הארץ. ובכל זאת אנו בכדור הארץ מקבלים מאורו כמעט בכל לילה בו העננים לא מסתירים אותו וזאת משום שקרני השמש הנשלחות לכיוונו ומאירות אותו, נשברות עליו ומוחזרות ממנו אל החלל. וכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ הוא "רק" 384,400 קילומטרים, (מרחק יחסית קטן לגרמי השמים ולכוכבים בחלל החיצון) הרי שקרני השמש המוחזרות לחלל מגיעות אל כדור הארץ- לשימושנו.
לאחר עבודת מחקר מעמיקה הסיקו המדענים כי רק אם יתמלא החלל ב465,000 ירחים מלאים שיתנו אור לכוון כדור הארץ יגיעה אורם לעוצמת אור השמש!

סיבובים בחלל

כמו שאנו רואים הירח מתחיל את הלילה בצד אחד של ביתנו ומסיים אותו בצידו השני וזאת משום שהוא כל הזמן בתנועה. (הירח, לא הבית)
הירח מסתובב סביב עצמו כאשר כל מחזור סיבוב הוא יממה, כך שתוך 24 שעות משלים הירח סיבוב אישי של עצמו. באותו זמן הוא גם מסתובב סביב כדור הארץ במהירות של קילומטר לשניה וסיבוב זה אורך לו חודש. זוהי הסיבה בשלה בשפת הקודש חודש מכונה ירח, שכן תחילתו וסיומו של חודש נקבעים על פי סיבובו של הירח.
למרות שהירח הוא עגול ומסתובב סביב עצמו וסביב כדור הארץ כל הזמן, אנו רואים רק צד אחד של הירח. צידו השני מופנה לכיוון החלל החיצון ומכדור הארץ אין אפשרות לראות אותו בשום אופן.
בזמן המולד, כאשר הירח נמצא בין השמש ובין כדור הארץ אין אנו יכולים לראותו שכן מחציתו הפונה אלינו שרויה כולה בצל, אולם תוך יום ויומיים הוא מתקדם מעט במסעו לכוון מזרח ומחציתו המוארת על ידי השמש מתגלה אלינו ומאירה לנו בלילות. ככל שימשיך הירח במסעו כך נראה חלק גדול שלו מואר.
במחצית החודש הירח נמצא בדיוק מול השמש כשביניהם עומד כדור הארץ ועל כן אנו רואים אז את כל מחציתו המופנית אלינו מוארת, והוא נראה כעיגול שלם.





עולם השממה

משך אלפי שנים הביטו בני האדם מכדור הארץ בירח ולא ידעו מה מתרחש עליו. בשנת 1610, הפנה חוקר בשם גלילאו גלילאי טלסקופ לכוון הירח ועמד מול הנגלה לעיונו המום ונפעם, הוא ראה מולו כדור ענק הדומה לכדור הארץ ובו הרים, בקעות ושטחים ענקיים שנראו כימים ואוקיינוסים.
גלילאו וחוקרי הירח שבאו אחריו דימו בליבם כי הירח הוא עולם חי בו מתהלכים בעלי חיים ויצורים שונים וצומחים בו צמחים. אולם אט, אט שוכלל הטלסקופ, לחלל נשלחו לוויינים ומצלמות ומעל כל צל של ספק הוכח שהירח הוא עולם שומם, מים לא זורמים בו, רוח לא נושבת בו ואף יצור חי לא מתהלך או צומח עליו.
מה שכן גילו החוקרים שפני הירח מכוסים בהרים גבוהים ועצומים כאשר ברבים מהם נפער לוע ענק המזכיר מאוד את לוע הרי הגעש. המדענים שהמשיכו לחקור ולבדוק את הירח ערכו רישום ומיפוי מדויק מאוד של פניו וקראו לכל אזור בו בשם, כך אפשר למצוא במפות ירח את 'הרי אלטי', 'הרי הפנינים', 'ים השאננות', 'אגם החלומות' ועוד כהנה וכהנה שמות מוזרים..

מזג אוויר ירחי

את הביטוי "מזג אוויר" כלל לא מתאים לצרף ל'ירח' שכן על הירח אין אויר. כוח המשיכה של הירח הוא קטן ביותר כך שאין באפשרותו למשוך לעברו ולהחזיק סביבו שכבת גזים.
זו גם הסיבה שאדם שמשקלו על כדור הארץ הוא 60 ק"ג ישקול על הירח רק 10 ק"ג, האדם השמן ביותר יוכל לקפץ כאילה פזיזה בקלילות, ואדם צנום וחלש יוכל להרים משא כבד ביותר שעל גבי אדמת כדור הארץ לא יכול היה אפילו להזיזו.
גם הטמפרטורה על הירח משונה ביותר שכן בעוד שצידו האחד הפונה לכוון השמש ומקבל ממנו קרניים מגיע ל134 מעלות חום, באותו זמן בדיוק בצידו השני- החשוך הטמפרטורות מגיעות ל-179 מעלות.

משך שנים רבות חקרו המדענים את הירח, בדקו אותו ואף הצליחו לעלות לבקרו. על 'טיולי ' האדם על הירח בעזרת ה' נספר בשבוע הבא.