המשאבה המשוכללת בעולם-הלב

"שושי ורחלי כבר הגיעו הביתה"- חלפה המחשבה בראשי בעת שעליתי את המדרגות שתיים שתיים.
"שומעים אותן שרות כבר בכניסה לבניין. בטח הכריזו על מבצע חדש שם בבית ספר ושוב הפזמונים יזומרו במרץ השכם והערב."
נכנסתי הביתה ונוכחתי לראות שאכן צדקתי. השתיים ישבו ליד השולחן הגדול בסלון כשהן עטורות בסמלים ססגוניים. סביבן מפוזרים ספרים, כרך אנציקלופדיה וספר מדעים ישן והן שרות בהתלהבות עצומה:
"בחודש כסליו / נפתח הכיס וגם הלב / ובסימן של נתינה / תמשיך לה כך המנגינה, נה.. נה... "
"מבצע כסלו"- הכריזה שושי הקטנה תלמידת כתה א', כשראתה אותי מציץ במחברתה החדשה. "פותחים את הכיס ואת הלב, מוותרים, אומרים מילים טובות ומדליקים הרבה אור." היא הסבירה את המילים שבזה הרגע שרה. " רוצה לשבת ליד השולחן? הנה שב, לך יש מקום, ולי יש עוד לב. אמא...תחתמי לי שוויתרתי לדוידי".
חייכתי. מבצע כסלו כבש אותי מיד. רחלי ראתה שאני במצב רוח טוב ובקשה ממני לעזור לה עם השיעורים. "אנחנו צריכות לכתוב על הלב- מה שאנחנו יודעות" היא הסבירה, וכבר צללנו שנינו בין דפי האנציקלופדיה כשאנו לומדים, מחכימים, מתמצתים וכותבים על האיבר המרכזי בגופו של אדם- הלב.

הלב מבחוץ

החיוני ביותר שבאברי גוף האדם הוא הלב. אשר בעזרת מערכת צינורות וכלי דם- עורקים וורידים, הוא מזרים את הדם לכל חלקי הגוף. בעורקים זורם דם נקי מלא בחמצן אשר מגיע לכל אברי הגוף ומספק להם מזון ואנרגיה . ואילו הוורידים מחזירים את הדם מהאיברים ללב כשהם מובילים בתוכם דם עמוס בהפרשה של דו תחמוצת הפחמן על מנת לפלוט אותה בראות .
הלב עצמו הוא איבר שרירי הקבוע בבית החזה בין הראות ומעל לסרעפת. צורתו כצורת אגס הפוך (ולא לב כמו שאנו מציירים אלא רק דומה לו...) וגודלו כגודל אגרוף היד. אצל מבוגר הלב מונח באלכסון כשצידו הרחב והמעוגל נוטה לכיוון הכתף הימני וצידו התחתון והמחודד נוטה לקדמת החזה השמאלי כלפי חוץ. זו הסיבה שאנו מרגישים את דופק הלב בצידו השמאלי של החזה.
משקלו של הלב אצל אדם מבוגר הוא כ260- 300 גרם.

משאבה ללא הפסקה

פנים הלב מחולק על ידי מחיצה לשני צדדים- ימין ושמאל, ובכל צד 2 חלקים: החלק העליון נקרא עליה או פרוזדור, והחלק התחתון- חדר. סך הכל יש בלב שתי עליות ושני חדרים.
המחיצה המפרידה בין הפרוזדור והחדר הימניים לבין הפרוזדור והחדר השמאליים היא בלתי חדירה ושום טיפת דם אינה יכולה לעבור דרכה. ואילו בכל צד בין הפרוזדור לחדר יש שסתום הנפתח רק לצד אחד ומאפשר לדם לעבור מן הפרוזדורים לחדרים אך לא נותן לו לזרום בכיוון הפוך.
המבנה השרירי של הלב נותן לו את האפשרות להתכווץ ולהתרחב במהירות ובקצב, ותודות להתכווצויות אלו דוחף הלב את הדם הנקי הנמצא בו החוצה ובמקביל- שואב את הדם המלוכלך- פנימה.
דפיקות הלב המוכרות לנו כל כך הן בעצם קול סגירת השסתומים בזמן התכווצות הלב. ככל שאנו מתאמצים יותר, הלב מתכווץ ומתרחב מהר יותר, השסתומים נפתחים ונסגרים מספר רב יותר של פעמים, ואנו שומעים דפיקות לב מהירות ומוגברות.

טיול קצר עם הדם בגוף

הבה נעקוב אחרי הדם ונראה אותו החל מהרגע בו הוא עוזב את החדר השמאלי של הלב.
דפנות החדר השמאלי מתכווצים והדם שאינו יכול לזרום מעלה- כי השסתום סוגר עליו, זורם כלפי מטה ועוזב את הלב כשהוא נשפך לעורק המרכזי הנקרא- אבי העורקים. מאבי העורקים זורם הדם ועובר לעורקים אחרים המסתעפים ומסתעפים הולכים וקטנים עד שהם נעשים לנימים דקיקות- הדם נכנס לנימים ומתפזר כך בכל הגוף. כל איבר מקבל בדרך זו אספקה סדירה של חמצן וחומרי מזון המסייעים לו לגדול, להתפתח ולהמשיך לתפקד.
מהנימים ממשיך הדם לזרום לורידים ומשם לורידם הראשיים המחזירים את הדם ללב. הדם שחוזר ללב נשפך לפרוזדור הימני. אך הוא לא נשאר שם כיוון שדפנות הפרוזדור מתכווצים ומעבירים אותו לחדר הימני. התכווצות נוספת של החדר הימני תזרים את הדם לעורק הראה שיוביל אותו לראות. שם יפלוט הדם המלוכלך את דו תחמוצת הפחמן ויקלוט חמצן. הדם הנקי יחזור מהראות דרך וריד הראה לפרוזדור השמאלי וממנו ירד לפרוזדור הימני ושוב ימשיך במסעו המרתק בגופנו.

אמנם- ארוכה ומסובכת היא דרכו של הדם מהלב ואליו בחזרה. אולם, בורא עולם נתן למשאבת הלב המופלאה כוחות מיוחדים והיא עובדת במהירות רבה כל כך, כך שכל שתים או שלוש דקות עובר דרך הלב כל הדם שבגופנו וחוזר אליו חזרה.לא פלא שבכל יום בתפילתנו אנו מזכירים את הלב ומבקשים מבורא עולם- "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך.." "לב טהור ברא לי אלוקים.." . שכן החלל השמאלי שבלב- מקום משכנו של היצר הרע ומקום הולדתם של תאוות העולם הוא היעד הסופי במלחמת היצרים, והוא הבסיס המרכזי אותו רוצה לכבוש הנפש האלוקית שלנו. והלוואי שנזכה עוד היום לסיים את מלחמת היצרים ולהגיע למצב בו ליבנו הטהור יעבוד את ה' התוך שמחה וטוב לבב- בגאולה אמיתי ושלימה.