על פסגות הרי ירושלים



ודאי זוכרים אתם ילדים את טיולינו הקודם בסמטאות ירושלים העתיקה. בשעת לילה הגענו עייפים אך מלאי חוויות לביתם של סבא וסבתא. הם קדמו אותנו בשמחה ובחיבוקים ועד מהרה התיישבנו כולנו במרפסת ביתם המשקיפה על ירושלים ומוקפת בנצנוצי אורות מהשכונות הסמוכות. ארוחת הערב שאכלנו באותו לילה ארכה זמן רב שכן לרגע לא חדלנו לספר ולתאר את שראו עינינו. בברכת המזון שרנו את "ובנה ירושלים" בכוונה גדולה יותר ולפני שפרשנו לשנת לילה הפתיע אותנו סבא בהכריזו:
"מחר גם אני מצטרף אליכם בטיולכם מחוץ לחומות".
ואכן, לאחר תפילת שחרית והתארגנות זריזה נפרדנו מסבתא והתחלנו במסע.

הרים סביב לה

"ירושלים הרים סביב לה"- התחיל סבא לפזם כשהגענו לחומה וטיפסנו עליה תוך שאנו מחפשים מקום נוח ורחב מספיק כדי להתיישב בו כולנו.הוא הביט למרחוק ועיניו טיילו סביבו וזרחו מאושר כשהראה לנו את הנוף ההררי והחל לספר לנו עליו.
עיר הקודש ירושלים הנערצת ונחשקת על ידי עמים רבים בכל שנות ההיסטוריה שוכנת בהרי יהודה על גבי רמה שגובהה הממוצע הוא 750 מטר מעל פני הים.רמה זו היא מגוון הרים וגאיות שהידוע בהם והמפורסם ביותר הוא הר המוריה עליו שכן המקדש. רומית מערבית מהר המוריה מתרומם הר ציון אשר לפי המסורת קבור בו דוד המלך. בזמנים שהכותל המערבי והמקומות הקדושים היו תחת שלטון ירדני היו באים המוני יהודים בכל הזמנים ובעיקר בערב ט' באב – להתפלל על קברו של דוד ולבקש ממנו שיעורר רחמים על עמו.
עכשיו נמצא בו גם מרתף- השואה בו שמורים ומוצגים ספרי תורה ותשמישי קדושה שנותרו אחרי השואה. יהודים ותיירים רבים מהארץ והעולם באים באלפים לפקוד את המקום.

הר הזיתים

ההר הנשקף על ירושלים ממזרח להר הבית הוא הר הזיתים. הוא מתנוסס לגובה 826 מטר מעל פני הים ולמרגלותיו מפכה נחל קדרון, בחלקו מכוסה ההר בעצי זית ירוקים ועל כן הוא מכונה בשם זה כבר מימים עברו ושמו בארמית- טורא זיתא.
למעשה עצי הזית היו בו מאז ומעולם אך בתקופה בה ההתיישבות היהודית באזור ירושלים התדלדלה היו ערביי הסביבה לוקחים את עיזיהם לרעות בהר הזיתים והעיזים פגעו וחיסלו את הצמחייה במקום, לאחר כיבוש ירושלים מידי הירדנים שוב ניטעו זיתים על ההר וכיום חלקים ממנו ירוקים.
הר הזיתים מוזכר לראשונה בספר שמואל בשם 'מעלה הזיתים' ועל פסגתו נהג דוד המלך להשתחוות לה', את מנהגו זה חיזק שלמה בנו שבנה על ההר במות להקרבת קורבנות לה'.
למרגלות ההר הזה נמצא בית קברות עתיק שחולל בידי הערבים ששברו מצבות והשתמשו בהן לבניית אורוות סוסים, בתים ומדרכות. כשההר חזר להיות בשליטת ישראל בית העלמין נוקה ושופץ והיות עולים עליו בעיקר בערבי חג להתפלל על קברי צדיקים הטמונים בו.

יד אבשלום וקבר זכריה

לרגלי הר הזיתים מצויות מערות רחבות ידיים ששמשו כמקום קבורה מפואר. מערות אחדות מקושטות בחזית בגילופי עלים וזרי גפן ומשערים שבהן הוטמנו אנשים חשובים ועשירים ממנהיגי העם וחכמיו.
בין הקברים המיוחדים מוצבות 2 מצבות גדולות 'יד אבשלום' ו 'קבר זכריה' והן ממוקמות בפתח שתי מערות קבורה- מערת יהושפט ומערת קברי משפחת הכוהנים בני חזיר.
מצבת 'יד אבשלום' חצובה כולה בסלע וגובהה כ18 וחצי מטרים. בסיס המצבה הוא בנין מרובע עשוי אבנים גדולות וחלקה העליון בנוי כעין מגדל ההולך וצר.
משערים שאת המצבה על שמו של אבשלום בנה אביו דוד המלך על קבר בנו אבשלום שהתמרד נגדו ובה לבסוף על עונשו.
מדרום ל' יד אבשלום' מתרוממת מצבת 'קבר זכריה' שגם היא חצובה בסלע כשעל בסיסה מתרוממת כעין פירמידה.
על פסגת הר הצופים

מצפון להר הזיתים נמצא הר הצופים שגבהו כ820 מטר מעל פני הים וממנו נשקף מראה מרהיב של כל ירושלים עד בקעת ים המלח ועל כן שמו 'צופים'. הר הצופים שימש תמיד כנקודה חשובה ואסטרטגית כדי להגן על ירושלים או להתקיף אותה. כבר בימי בית שני אנו שומעים על טיטוס שניהל ממקום זה את המצור שהביא לחורבן בית במקדש השני. בשנת 1925 נבנתה על ההר האוניברסיטה העברית ואחר כך בית הרפואה הדסה והספרייה הלאומית. גם בתקופת השלטון הירדני נשאר הר הצופים בשליטה ישראלית והגישה אליו התאפשרה אחת לשבועיים בהשגחת משקיפים מהאו"ם וזאת כדי להעלות אוכל לשומרים היהודים שהיו במקום. השיירות העולות להר הותקפו לא פעם ואף היה מקרה שנערך טבח והרג גדול.


סבא נשם נשימה עמוקה. הרי ירושלים ניצבו מול עיננו חיים ושוקקים. ידענו שסביבות העיר מתנוסס גם הר גילה, רכס הרי רמות ועוד גבעות שעם השנים התאכלסו בתושבים יהודים רבים.
וכשבלב כולנו מפעמת התקווה לראות את רגלי מבשר הגאולה עומדות על ההרים המשכנו בטיולינו בירושלים כשאנו יודעים שהכרנו רק טפטפה מהעיר הקדושה והמיוחדת- ירושלים.