בכל פעם כשקוראים בתורה את פרשת ויירא אני משתדל להכין היטב את הפרשה. כבר בצהריים של יום חמישי כשכולם עסוקים בקרצופים ובישולים אני מבקש מאמא שעתים במתנה ומתיישב עם מספר ספרים בהם אני קורא על פרעה ומצריים ובעיקר על עשרת המכות.
אתם בטח מכירים אותן, את הדם, הצפרדע, הכינים וכל השאר שהשאירו את חותמן על ארץ מצריים. תודות למכה השנייה- מכת הצפרדעים, הסתיים בשלום סכסוך ישן שהיה קיים שנים ארוכות בין מצריים לשכנותיה. ויכוח תמידי היה ביניהן מהן הגבולות המדויקים בין המדינות, והצפרדעים השכילו לפתור בעיה זו שכן הן לא עברו את גבולות מצריים כהו זה. ולפי אזורי התפשטותן המדויקים ניתן היה לסרטט את הגבולות בדיוק.
נא להכיר- משפחת 'דו חיים'
הצפרדעים הן בעל חיים המשתייך למשפחת הדו חיים, כלומר- בעלי חיים אשר חייהם מתחילים במים וכל עוד הם נמצאים במים נשימתם היא בעזרת זימים (כמו הדגים), אולם בהתבגרם הם מתגלגלים לבעלי ראות ועוברים לחיי יבשה.
בדומה לרוב הדו חיים האחרים, התרבותם של הצפרדעים היא על ידי הטלת ביצים, והולדות המתפתחים מהם אינם דומים להוריהם והם מכונים בשם 'ראשנים'. לאחר תקופה מסוימת של תמורות גלגול מקבלים הראשנים את צורת הצפרדע הבוגרת, ואז מתפתחות אצלם הראות וזימיהם מתנוונים.
"ותעל הצפרדע..." צפרדע אחת גדולה וירוקה שהמצרים חשבו שיוכלו להרוג בקלות – עלתה לה בניחותא מן היאור, ובכל מכה שנתנו לה השריצה הצפרדע נחילים נחילים של צפרדעים. זהו נס בפני עצמו שכן הצפרדע מטבעה מטילה ביצים ולא צפרדעים.
בית על חוף מים
הצפרדעים עצמן מתחלקות למשפחות אחדות כשהגדולה ביותר היא משפחת צפרדעי הנחלים המונה כ200 סוגים שונים. צפרדעי הנחלים נפוצות בכל חלקי העולם , פרט לאוסטרליה וליבשת אנטרטיקה, והן שוכנות במים מתוקים כגון נהרות, נחלים, ברכות שלוליות וביצות. אחת מבנות משפחה זו היא תושבת קבועה בארצנו וחיה משך כל ימות השנה על גדות הנחלים והביצות.
גדלה של צפרדע הנחלים הוא בדרך כלל בין 5 ל8 ס"מ. גופה הקצר והרחב הוא חסר זנב וצבע עורה הרירי הוא ירוק עם פסים וכתמים כהים מצד הגב, ואפור לבן מצד הבטן. ראשה הגדול והמשולש מתחבר ישר לגוף ללא תווך צוואר ומשני צידיו זוג עיניים גדולות ובולטות המוגנות בעפעפיים. מאחרי העיניים זוג אוזניים שהם בעצם שני פתחים עגולי המכוסים בעור התוף, הפה גדול והוא נפתח עד למאחרי העיניים ומעליו זוג נחיריים קטנטנים.
ספורטאית קלה ומהירה
הצפרדע היא בעל חיים עם תכונות ספורטיביות מיוחדות. יש לה שני זוגות גפים- זוג קדמי קצר בעל 4 אצבעות, וזוג אחורי ארוך בעל 5 אצבעות. תודות לגפים האחוריים והארוכים מקפצת הצפרדע בזריזות על פני היבשה. ותודות לקרומי השחייה המתוחים בין האצבעות הארוכות שלהם- היא שוחה במהירות במים.
למשפחת הצפרדעים ישנה בת המכונה 'צפרדע מעופפת'. שם זה ניתן לה תודות לכישרונה המיוחד.
לצפרדע זו יש קרומי שחיה רחבים יותר גם בגפיה האחוריים וגם בקדמיים. כמוכן בקצות אצבעותיה יש 'כפתורי הדבקה'. בעזרת כפתורי ההדבקה היא מטפסת בזריזות על עצים ובמתחה את קרומי השחייה היא מסוגלת לקפוץ ולדאות מענף לענף, או אפילו לצנוח באטיות זהירה מענפי העצים לאדמה.
הצפרדע המעופפת מבלה את רוב זמנה על העצים ואף מטילה עליהם את הביצים.. כדי לשמור עליהן היא עוטפת את הביצים בריר דביק ומדביקה אותו לעלי הענפים הנטויים מעל המים. הריר הדביק מתקשה מבחוץ ומגן על הביצים שבתוכו. לאחר שהראשנים בוקעים מהביצים הם נופלים אל המים תחתיהם וממשיכים את התפתחותם כראשני צפרדעים אחרות.
תרדמת חורף
משך היום הצפרדע מעדיפה לשחות במימי האגם המתוקים. בימות הקיץ, כאשר היא צוללת במים, היא עולה בכל כמה דקות על פני המים כדי לשאוף אויר צח ונקי. בבוא החורף נרדמות הצפרדעים בקרקעית האגמים ואינן נעות וזעות כלל וממילא די להן בחמצן אותו הן קולטות מהמים דרך עור גופן. בבוא הקיץ הן שוב מתעוררות לחיים ועולות על פני האגם וכך הן מצליחות להגיע ל6 שנות חיים בממוצע.
המקרקר
הצפרדע מוכרת לנו בשל קולות הקרקור הרמים שלה, ניתן לשמוע אותם במקומות סמוכים למים ובמקומות ירק ודשא לחים ובוציים. אולם חשוב להדגיש שהצפרדע הנקבה היא אילמת לחלוטין! את קולות הקרקור הרעשניים משמיע הצפרדע הזכר הקורא לבת זוגו. בעזרת שתי שלפוחיות- תרועה המתנפחות משני צידי זוויות פיו והמשמשות רמקול לקרקורו הוא מודיע על מקומו המדויק.
רצות למלא את רצון בוראן
ידועה ומפורסמת גדולתן של הצפרדעים במצריים שהסכימו לקפח את חייהן ולהיכנס אף לתנורים ולסירים הרותחים, העיקר לציית לצוויו של הקב"ה ולהעניש את המיצרים.
ונסיים בסיפור על צפרדע אחת שבאותו הזמן שכבה תחת אבן גדולה. כאשר הגיע אליה קול ה' הקורא לכל הצפרדעים לבוא למצרים, רצתה אף היא למלא את הציווי אך לא יכלה בשל האבן הגדולה שניצבה עליה. פתחה איפה הצפרדע את פיה ואמרה לאבן: "אבן, אבן, פני לי מקום כדי שאעלה ואעשה את רצון קוני אשר בראני ובראך".
מיד נסדקה האבן הצפרדע הלכה לדרכה.
אתם בטח מכירים אותן, את הדם, הצפרדע, הכינים וכל השאר שהשאירו את חותמן על ארץ מצריים. תודות למכה השנייה- מכת הצפרדעים, הסתיים בשלום סכסוך ישן שהיה קיים שנים ארוכות בין מצריים לשכנותיה. ויכוח תמידי היה ביניהן מהן הגבולות המדויקים בין המדינות, והצפרדעים השכילו לפתור בעיה זו שכן הן לא עברו את גבולות מצריים כהו זה. ולפי אזורי התפשטותן המדויקים ניתן היה לסרטט את הגבולות בדיוק.
נא להכיר- משפחת 'דו חיים'
הצפרדעים הן בעל חיים המשתייך למשפחת הדו חיים, כלומר- בעלי חיים אשר חייהם מתחילים במים וכל עוד הם נמצאים במים נשימתם היא בעזרת זימים (כמו הדגים), אולם בהתבגרם הם מתגלגלים לבעלי ראות ועוברים לחיי יבשה.
בדומה לרוב הדו חיים האחרים, התרבותם של הצפרדעים היא על ידי הטלת ביצים, והולדות המתפתחים מהם אינם דומים להוריהם והם מכונים בשם 'ראשנים'. לאחר תקופה מסוימת של תמורות גלגול מקבלים הראשנים את צורת הצפרדע הבוגרת, ואז מתפתחות אצלם הראות וזימיהם מתנוונים.
"ותעל הצפרדע..." צפרדע אחת גדולה וירוקה שהמצרים חשבו שיוכלו להרוג בקלות – עלתה לה בניחותא מן היאור, ובכל מכה שנתנו לה השריצה הצפרדע נחילים נחילים של צפרדעים. זהו נס בפני עצמו שכן הצפרדע מטבעה מטילה ביצים ולא צפרדעים.
בית על חוף מים
הצפרדעים עצמן מתחלקות למשפחות אחדות כשהגדולה ביותר היא משפחת צפרדעי הנחלים המונה כ200 סוגים שונים. צפרדעי הנחלים נפוצות בכל חלקי העולם , פרט לאוסטרליה וליבשת אנטרטיקה, והן שוכנות במים מתוקים כגון נהרות, נחלים, ברכות שלוליות וביצות. אחת מבנות משפחה זו היא תושבת קבועה בארצנו וחיה משך כל ימות השנה על גדות הנחלים והביצות.
גדלה של צפרדע הנחלים הוא בדרך כלל בין 5 ל8 ס"מ. גופה הקצר והרחב הוא חסר זנב וצבע עורה הרירי הוא ירוק עם פסים וכתמים כהים מצד הגב, ואפור לבן מצד הבטן. ראשה הגדול והמשולש מתחבר ישר לגוף ללא תווך צוואר ומשני צידיו זוג עיניים גדולות ובולטות המוגנות בעפעפיים. מאחרי העיניים זוג אוזניים שהם בעצם שני פתחים עגולי המכוסים בעור התוף, הפה גדול והוא נפתח עד למאחרי העיניים ומעליו זוג נחיריים קטנטנים.
ספורטאית קלה ומהירה
הצפרדע היא בעל חיים עם תכונות ספורטיביות מיוחדות. יש לה שני זוגות גפים- זוג קדמי קצר בעל 4 אצבעות, וזוג אחורי ארוך בעל 5 אצבעות. תודות לגפים האחוריים והארוכים מקפצת הצפרדע בזריזות על פני היבשה. ותודות לקרומי השחייה המתוחים בין האצבעות הארוכות שלהם- היא שוחה במהירות במים.
למשפחת הצפרדעים ישנה בת המכונה 'צפרדע מעופפת'. שם זה ניתן לה תודות לכישרונה המיוחד.
לצפרדע זו יש קרומי שחיה רחבים יותר גם בגפיה האחוריים וגם בקדמיים. כמוכן בקצות אצבעותיה יש 'כפתורי הדבקה'. בעזרת כפתורי ההדבקה היא מטפסת בזריזות על עצים ובמתחה את קרומי השחייה היא מסוגלת לקפוץ ולדאות מענף לענף, או אפילו לצנוח באטיות זהירה מענפי העצים לאדמה.
הצפרדע המעופפת מבלה את רוב זמנה על העצים ואף מטילה עליהם את הביצים.. כדי לשמור עליהן היא עוטפת את הביצים בריר דביק ומדביקה אותו לעלי הענפים הנטויים מעל המים. הריר הדביק מתקשה מבחוץ ומגן על הביצים שבתוכו. לאחר שהראשנים בוקעים מהביצים הם נופלים אל המים תחתיהם וממשיכים את התפתחותם כראשני צפרדעים אחרות.
תרדמת חורף
משך היום הצפרדע מעדיפה לשחות במימי האגם המתוקים. בימות הקיץ, כאשר היא צוללת במים, היא עולה בכל כמה דקות על פני המים כדי לשאוף אויר צח ונקי. בבוא החורף נרדמות הצפרדעים בקרקעית האגמים ואינן נעות וזעות כלל וממילא די להן בחמצן אותו הן קולטות מהמים דרך עור גופן. בבוא הקיץ הן שוב מתעוררות לחיים ועולות על פני האגם וכך הן מצליחות להגיע ל6 שנות חיים בממוצע.
המקרקר
הצפרדע מוכרת לנו בשל קולות הקרקור הרמים שלה, ניתן לשמוע אותם במקומות סמוכים למים ובמקומות ירק ודשא לחים ובוציים. אולם חשוב להדגיש שהצפרדע הנקבה היא אילמת לחלוטין! את קולות הקרקור הרעשניים משמיע הצפרדע הזכר הקורא לבת זוגו. בעזרת שתי שלפוחיות- תרועה המתנפחות משני צידי זוויות פיו והמשמשות רמקול לקרקורו הוא מודיע על מקומו המדויק.
רצות למלא את רצון בוראן
ידועה ומפורסמת גדולתן של הצפרדעים במצריים שהסכימו לקפח את חייהן ולהיכנס אף לתנורים ולסירים הרותחים, העיקר לציית לצוויו של הקב"ה ולהעניש את המיצרים.
ונסיים בסיפור על צפרדע אחת שבאותו הזמן שכבה תחת אבן גדולה. כאשר הגיע אליה קול ה' הקורא לכל הצפרדעים לבוא למצרים, רצתה אף היא למלא את הציווי אך לא יכלה בשל האבן הגדולה שניצבה עליה. פתחה איפה הצפרדע את פיה ואמרה לאבן: "אבן, אבן, פני לי מקום כדי שאעלה ואעשה את רצון קוני אשר בראני ובראך".
מיד נסדקה האבן הצפרדע הלכה לדרכה.