צבעים, מלכים ומה שביניהם



"ש..ל..ו..ם.." אמרתי בקול כשנכנסתי הביתה, "איזה ריח טוב יש כאן, אמא מה את מבשלת?"
אבל שום תשובה לא נשמעה, רק קולו המתלהב של מוישי ענה לי כהד מהמטבח.
"הם הסבירו לנו על הבדים והצבעים וכל האומנויות המיוחדות של הרקמה והתפירה שאפילו את לא תצליחי לעשות את הבגדים האלה, והכי... הצבעים, התכלת והארגמן והתולעת שני, הגוונים המיוחדים ממש לא הזכירו את אלו שיש לנו בקופסאות הצבעים. והיה כל כך יפה ומרגש לחשוב שאולי עוד היום נוכל לראות את הכל באמת...."
מיד הבנתי, מוישי חזר עכשיו מסיור שנערך לכיתתו במכון המקדש. בחודש האחרון הם למדו את הפרשות העוסקות בכלי המשכן ובגדי כהונה ואפילו עשו דוגמיות צבעוניות במחברת מיוחדת לכך, מוישי- המוכשר בציור וצביעה מיד התחבר לחומר הנלמד וכולנו עזרנו לו בפרוייקט הזה, כולנו הכרנו את החומר על בוריו ועכשיו כולנו נשמע את רשמיו מהסיור היום. שטפתי את ידי ופני ונכנסתי גם אני למטבח לשמוע את תיאוריו המרתקים של מוישי

צבע – פרי של טבע.


נסו להיכנס למנהרת זמן דמיונית ולחזור חמשת אלפים שבע מאות שישים וארבע שנים אחורה.
אדם וחוה מסתובבים בעולמו של הקדוש ברוך הוא והעולם כה מרשים.
בריות מסוגים שונים מסתובבות בו, צבא השמים משמש ביום ובלילה, פרחים ועצים צומחים מסביבם בכל מקום והכל כה ססגוני. שלל צבעים עוטף אותם בכל מקום. המראה הנהדר שנגלה להם בכל בוקר מחדש גרם להם ולבניהם אחריהם לשיר, לשבח, להודות ולהלל את יוצר הכל, אך יחד עם זאת יצר בהם חשק רב לגוון את הבגדים, הרהיטים והכלים שיצרו ולעשות אותם ססגוניים לפחות כמו העולם הרוחש סביבם.
מה עשו לשם כך?
בני האדם למדו להפיק צבע מן העשבים, מעלי הפרח הצבעוניים, משורשי העצים ואפילו מן האדמה..
עם הזמן גילו שאפשר להשתמש גם בהפרשות בעלי חיים שונים. הקדוש ברוך הוא נתן להם את התבונה לחקור ולמצוא אם אותם הדברים שיוכלו להוציא מהם צבעים עמידים ויציבים שיצבעו בצורה יסודית את החומר אותו רוצים לצבוע אך בד בבד לא יהרסו אותו. אמנם בימנו רוב הצבעים מיוצרים מחומרים מלאכותיים וסינתטיים אולם עדיין מצאנו שימש בחומרים טבעיים.
הרבנית חנה- אשתו של ר' לוי יצחק שניאורסון- אביו של הרבי, ראתה את צערו העמוק על כך שלא היו לו בנמצא כלי כתיבה לכתוב את חידושיו ודברי תורתו ובמסירות נפש גדולה ניסתה והצליחה להפיק דיו מעשבים.

צבעי מלכות.

מלאכת הצביעה נחשבה בימים ההם למלכת מחשבת הדורשת כישורים מיוחדים, הצובעים המפורסמים ביותר היו היהודים ואחר כך גם שכניהם הסורים. ומה הפלא? כבר בתקופה בה הלך עם ישראל במדבר נדרשה ממנו בקיאות ודיוק במלאכה זו: "ועשו את האפוד זהב, תכלת וארגמן , תולעת שני ושש משזר..".
בבגדים צבעוניים השתמשו האנשים החשובים, שיכלו להוציא על צביעת הבדים סכומים גדולים של כסף.
יעקב אבינו עשה ליוסף- בן הזקונים החביב עליו "כתונת פסים". הרד"ק מסביר ש "היתה הכתונת עשויה פסים פסים, פס אחד מצבע אחד ופס אחד מצבע אחר.. והיתה הכתונת נאה וזה היה גורם לו שישנאו אותו..." (רד"ק לבראשית ל"ז ג')
גם בתו של דוד המלך- תמר, לבשה כדרך בנות המלכים דאז כותונת פסים מצבעים המתחלפים שהיו יפים ומיוחדים מאוד בזמנם.
ומרדכי היהודי, מי לא זוכר את המראה הנהדר בו רכב על גבי סוס לבוש בתכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צוהלת ושמחה ומתמוגגת מן המראה הנהדר....


תכלת וארגמן ותולעת שני...

תכלת ארגמן ותולעת שני הם שלושה צבעים העתיקים והמלכותיים ביותר והמוזכרים מספר רב של פעמים יחד. שלושתם מופקים מן החי, הם המשובחים והעמידים ביותר ועל כן היו יקרים מאוד ובתקופות מסוימות עלה הארגמן פי 20 מערך הזהב! בשל מחירם הגבוה הופיעו להם עד מהרה זיופים וחיקויים. האנשים התחילו להפיק צבעים דומים מצמחים שונים ובכך יכלו גם הם להשתמש בצבעים יפים ומלכותיים אך זולים הרבה יותר.
מה בשלושת צבעים אלו גרם להם להיות נדירים ויקרים? כמו שכבר הזכרנו- שלושתם מופקים מבעלי חיים. השני מופק מביציה ומגופה של תולעת השני, ואילו הארגמן והתכלת מקונכיות או דם חלזונות. התולעת היא בעל חיים אותו אפשר למצוא בתדירות גבוהה יותר אולם החלזונות היוו בעיה חמורה.
ארגמנית זהו שמו של חלזון החי בים התיכון, שרק ראש ורגל יחידה משמשות אותו לשחייה ולאכילה. הוא בעל קונכייה מפותלת כסליל שגובהה בין 2 ל5 סנט' ופתחה ופנימיותה אדמדם. מחלזון זה הפיקו את הארגמן. כדי לייצר גרם אחד של צבע נדרשו שנים עשר אלף חלזונות כאלו!
גם התכלת הופק מחלזון החי בקרקעית הים התיכון, על ידי הרתחת הנוזל בתוספת סממנים שונים , מתקבל גוון הדומה לכחול- הרקיע. חלזונות התכלת עולים סמוך לחוף לעיתים נדירות, פעם לשבעים שנה- כפי שמסופר לנו במסכת מנחות.
הקב"ה אומר למשה רבנו: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם.. ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת..".
חז"ל במסכת ברכות דנים בזמנה של קריאת שמע של שחרית , "משעה שיבדיל בין תכלת ללבן".. בין חוטי התכלת והלבן שבציציותיו.
בחפירות וחיפושים ארכאולוגיים נמצאו כמויות אדירות של פסולת קונכיות בעיקר באזור עכו ותל דור.
כמו כן גילו במקומות אלו מתקן צביעה מתקופת התלמוד ובריכות המחוברות לים בתעלות שלפי אחת הסברות שימשו להחזקת חלזונות בחיים עד זמן הצביעה.

מה שעושה הצבע...

כבוד ותפארת העניק המראה הצבעוני והנהדר לכהן הגדול אולם חז"ל מספרים לנו הרבה יותר מכך.
בגמרא כתוב ששונת בגדי הכהן הגדול כפרו על שמונה מן העברות החמורות ביותר, הקדושה שאפפה כל בגד ובגד עשתה רושם עז על היהודי שראה את הכהן הגדול בתפארתו והולידה בלבו הרהורי תשובה.
צבע התכלת המזכיר את השמים מזכיר ליהודי גם את אדון העולם, מתנותיו הרבות ו..חובותינו אליו.
ושלל הצבעים מעוררים בנו את התקווה, האמונה, התפילה והעשייה הבלתי פוסקת שתביא את משיח בן דוד עוד היום ונזכה לראות מלך , וביופיו תחזינה עיננו!