עיר החוף החסידית- ניקולייב- חלק ב'



חיידר ל.. בנות

בתקופת שלטון הקומוניסטים החל מצב היהדות בעיר ניקולייב, כמו בכל ערי רוסיה- להתדרדר.
השלטונות אסרו ללמד את הדור הצעיר את התורה וניסו לעשות הכל כדי שהילדים יגדלו כקומוניסטים. בנות העיר היהודיות הסתובבו חסרות מעש ואחת הבחורות הבוגרות בעיר החליטה לעשות משהו שישפיע לטובה ויסדה כיתת חיידר לבנות שנקראה "תפארת בתולות". בכיתה זו למדו הבנות בסתר לשון הקודש, חומש ושאר לימודי יהדות. היה זה מעשה מסוכן שכן אנשי המשטרה החשאית חיפשו בכל עת את אלו שלומדים ומלמדים תורה. אולם הבנות ידעו שזו הדרך היחידה להדריך את הילדות בדרך התורה שתלווה אותן כל ימיהן.


כשהשמחה מתנגנת

בעיר ניקולייב התגוררו מספר משפחות שהיו בעלות חוש וזיקה מובהקת לנגינה . משפחות אלו הלחינו ניגונים שהתחבבו על אדמורי חב"ד והחסידים ונכנסו עד מהרה לאוצר ניגוני חב"ד. המאפיין העיקרי של ניגוניי ניקולייב היו העמקות והכיסופים שהשתלבו בשמחה הפנימית ערבה ומתוקה. באחת מהמכתבים ששלח הרבי לחסיד ר' בצלאל אלטהויז שהיה יליד העיר ניקולייב מאחל לו הרבי ברכה להצלחה בפרנסה ובשורות טובות "...ובשמחה כמנהג ניקולייב ואנשיה מאז..".
החסיד ר' ישעיה גרליק תיאר כיצד נכח בשעת הלחנת ניגון חדש ע"י ה"בעל מנגן" ר' שלום חריטונוב:
"היה זה בביתנו כאשר ישב (ר' שלום) ולמד חסידות עם אבי. לפתע אמר לאבי: 'ברגע זה עלה במוחי ניגון חדש'. הוא החל לנגן את הניגון, הוא שינה פה ושם עד שלבסוף יצא ניגון חסידי, שאחר כך שמעתי אותו פעמים רבות מושר בהתוועדויות חסידים".
עד היום אפשר לראות בספר הניגונים מספר גדול ביותר של ניגונים אותם הלחינו ולימדו משפחות המנגנים מניקולייב, ובימי שמחה, חגים, ומועדים, שבתות והתוועדויות אנו שרים אותם.

והיום...

היום גר ופועל בניקולייב שליח הרבי הרב שלום גוטליב עם משפחתו.
בניקולייב היהדות החסידית שוקקת חיים כיאה לעיר בה נולד וגדל הרבי. גנים, בית ספר, בית כנסת, שיעורים ופעילויות סביב מעגל השנה הם דבר שבשגרה.ושוב יודעת עיר החוף החסידית מהו אור ומהי שמחה יהודית אמיתית.