הפסקת החשמל הפתאומית במצאי שבת תפסה אותנו מופתעים ביותר ואפילו חסרי אונים. הקטנים היו באמצע מקלחות, אבא הכין שיעור בגמרא לכיתתו ואמא היתה בעיצומה של עבודת גרפיקה במחשב.
מכונת הכביסה הפסיקה לפעול ואפילו טרטורו הקבוע של המקרר נדם. אך דומה שכל אלו לא כל כך הטרידו את מנוחתנו שכן התלונות והבכיות שנשמעו היו רק על החושך.
"אי אפשר לראות כאן כלום, אני לא יודעת איזו מחברת להכניס לילקוט"- קראה מיכלי.
"ישראל, איפה הפנס שקיבלת מסבא? תדליק אותו, אני מאוד מפחד"- ילל דוידי הקטן.
אפילו הגדולים יותר ניסו למצוא פתרונות ורק ברגע בו אותרו הגפרורים ונרות נדלקו זה אחר זה ופוזרו בבית שככה הבהלה.
וכשסוף סוף זרם החשמל חזר הביתה ואור בהיר הציף את החדרים הבנו בעד כמה צריך להודות לה' על מתנת האור!
לחיות ולגדול באור
אחת היקרות והמפליאות ביותר שבמתנות אותה העניק לנו בורא העולם היא מתנת האור. הוא מגיע ממקורות טבעיים כמו שמש וכוכבים, או ממקורות מלאכותיים כאש ומנורות חשמל. תודות לאור אנו מכירים את כל הסובב אותנו, מבחינים בגודלם ובצורותיהם של העצמים השונים, ומתענגים על שלל הצבעים המקיף אותנו מכל עבר.
אך לא רק בני האדם ובעלי החיים זקוקים לאור כדי לתפקד כראוי אלא גם רובם של הצמחים צריכים אותו כדי לחיות והם תרים אחריו ללא לאות ממש כמו שבעלי חיים מחפשים מזון. האור מגרה את הצמח לגדול ולצמוח לעברו- תהליך הנקרא בשם 'פוטו- טרופיזם' . אפשר לראות זאת בברור בצמחים שצד אחד שלהם מקבל אור ואילו הצד השני שלהם נמצא במקום חשוך יותר. תהליך הגדילה וההתפתחות יתרחש לכיוון האור והעלים ינסו למצוא את כיוון האור כדי שיוכלו להמשיך לגדול.
העלים קולטים את קרני השמש ומפעילים אותם בעזרת תהליך הנקרא 'פוטוסינטזה' שפירושו- הטמעה.
בתהליך זה, האור בתוספת מים ופחמן דו חמצני(סוג גז הנמצא באוויר) בונים ויוצרים בתוך הצמח חומרים חיוניים לקיום הצמח. ככול שהצמח יהיה חשוף לאור (ולאו דווקא לשמש ולחום) כך עליו יהיו בריאים, רעננים וירוקים יותר.
מלחמת הגופיפים והגלים.
ראשון המדענים שתהה על מהות האור וביקש לחשוף את תעלומתו היה המלומד האנגלי- יצחק ניוטון, שחי בין השנים 1642-1727. ניוטון רצה מאוד לשלול את התיאוריה שרווחה באותה תקופה שהאור הוא מופשט ללא משקל וללא צורה. הוא חשב כי האור עשוי גופיפים (חלקים קטנטנים ביותר) זעירים מאוד אותם כינה בשם 'קורפוסקלים', וכי קורפוסקלים אלא נשלחים מן הדברים המאירים לעיננו. הם עושים את דרכם במהירות עצומה ויש בכוחם לחדור בעד לחומרים שקופים. אולם כאשר הם נתקלים בחומרים אטומים הם נעצרים והחומרים מחזירים אותם כמו קיר המחזיר כדור גומי שפגוע בו.
לעומתו ישב בהולנד מדען אחר בשם כריסטין הויגנס שהגיע למסקנה אחרת לגמרי. הויגנס חשב שהאור אינו עשוי מחומר ממשי אלא הוא תנועה גלית המתפשטת בצורת גלים כמו גלי הקול וגלי המים.
כמאתיים שנה נלחמו שתי התיאוריות זו בזו עד שהגיע מדען סקוטי ומדען גרמני שאיחדו אותם והוכיחו שלעיתים מתנהג האור כגלים ולעיתים כחלקיקים, ויש לו תכונות משתי התיאוריות.
וכשהאור נשבר
האם שמתם לב לכך שבריכת שחיה נראית תמיד פחות עמוקה מכפי שהיא באמת? או שרגליכם נראים בבריכה כאילו הן קצרות יותר? הדבר קורה מכיוון שקרני האור נשברות כאשר הן עוברות מחומר אחד לחומר אחר, ובמקרה זה הן עוברות מהאוויר למים.
תופעה זו נקראת בשם 'שבירה' השבירה נובעת מכך שמהירות האור בשני החומרים שונה. מהירות קרן אור באוויר היא כ300,000 קילומטר בשנייה. כאשר אותה קרן אור נעה בזכוכית או במים מהירותה מואטת, ולכן היא משנה את כיוונה.
את תכונת השבירה של האור אפשר כמובן לנצל לתועלת האדם, והשימוש בעדשות זכוכית לראיה הן הדוגמה לכך. עדשות הזכוכית מלוטשות באופן מיוחד כך שברגע שקרן אור מהאוויר נתקלת בהן הן שוברות אותה ומנתבות אותה לעין שראייתה חלשה. וכך העין יכולה לראות תמונה מתוקנת.
לראות את האור הגנוז
חז"ל מספרים לנו שבזמן בריאת העולם ברא הקב"ה אור שאדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו.
אור זה לא היה גשמי כמו אור השמש והכוכבים הנגלים לנו אלא זהו אור רוחני טהור ומיוחד שכוח התפשטותו בלתי מוגבל. אור זה שימש בעולם 36 שעות בלבד וכיוון שראה הקב"ה את הרשעים ומעשיהם המקולקלים עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. מי ייתן ובשבוע בו קוראים אנו בתורה על בריאת האור נזכה לחזור באור הגנוז.
מכונת הכביסה הפסיקה לפעול ואפילו טרטורו הקבוע של המקרר נדם. אך דומה שכל אלו לא כל כך הטרידו את מנוחתנו שכן התלונות והבכיות שנשמעו היו רק על החושך.
"אי אפשר לראות כאן כלום, אני לא יודעת איזו מחברת להכניס לילקוט"- קראה מיכלי.
"ישראל, איפה הפנס שקיבלת מסבא? תדליק אותו, אני מאוד מפחד"- ילל דוידי הקטן.
אפילו הגדולים יותר ניסו למצוא פתרונות ורק ברגע בו אותרו הגפרורים ונרות נדלקו זה אחר זה ופוזרו בבית שככה הבהלה.
וכשסוף סוף זרם החשמל חזר הביתה ואור בהיר הציף את החדרים הבנו בעד כמה צריך להודות לה' על מתנת האור!
לחיות ולגדול באור
אחת היקרות והמפליאות ביותר שבמתנות אותה העניק לנו בורא העולם היא מתנת האור. הוא מגיע ממקורות טבעיים כמו שמש וכוכבים, או ממקורות מלאכותיים כאש ומנורות חשמל. תודות לאור אנו מכירים את כל הסובב אותנו, מבחינים בגודלם ובצורותיהם של העצמים השונים, ומתענגים על שלל הצבעים המקיף אותנו מכל עבר.
אך לא רק בני האדם ובעלי החיים זקוקים לאור כדי לתפקד כראוי אלא גם רובם של הצמחים צריכים אותו כדי לחיות והם תרים אחריו ללא לאות ממש כמו שבעלי חיים מחפשים מזון. האור מגרה את הצמח לגדול ולצמוח לעברו- תהליך הנקרא בשם 'פוטו- טרופיזם' . אפשר לראות זאת בברור בצמחים שצד אחד שלהם מקבל אור ואילו הצד השני שלהם נמצא במקום חשוך יותר. תהליך הגדילה וההתפתחות יתרחש לכיוון האור והעלים ינסו למצוא את כיוון האור כדי שיוכלו להמשיך לגדול.
העלים קולטים את קרני השמש ומפעילים אותם בעזרת תהליך הנקרא 'פוטוסינטזה' שפירושו- הטמעה.
בתהליך זה, האור בתוספת מים ופחמן דו חמצני(סוג גז הנמצא באוויר) בונים ויוצרים בתוך הצמח חומרים חיוניים לקיום הצמח. ככול שהצמח יהיה חשוף לאור (ולאו דווקא לשמש ולחום) כך עליו יהיו בריאים, רעננים וירוקים יותר.
מלחמת הגופיפים והגלים.
ראשון המדענים שתהה על מהות האור וביקש לחשוף את תעלומתו היה המלומד האנגלי- יצחק ניוטון, שחי בין השנים 1642-1727. ניוטון רצה מאוד לשלול את התיאוריה שרווחה באותה תקופה שהאור הוא מופשט ללא משקל וללא צורה. הוא חשב כי האור עשוי גופיפים (חלקים קטנטנים ביותר) זעירים מאוד אותם כינה בשם 'קורפוסקלים', וכי קורפוסקלים אלא נשלחים מן הדברים המאירים לעיננו. הם עושים את דרכם במהירות עצומה ויש בכוחם לחדור בעד לחומרים שקופים. אולם כאשר הם נתקלים בחומרים אטומים הם נעצרים והחומרים מחזירים אותם כמו קיר המחזיר כדור גומי שפגוע בו.
לעומתו ישב בהולנד מדען אחר בשם כריסטין הויגנס שהגיע למסקנה אחרת לגמרי. הויגנס חשב שהאור אינו עשוי מחומר ממשי אלא הוא תנועה גלית המתפשטת בצורת גלים כמו גלי הקול וגלי המים.
כמאתיים שנה נלחמו שתי התיאוריות זו בזו עד שהגיע מדען סקוטי ומדען גרמני שאיחדו אותם והוכיחו שלעיתים מתנהג האור כגלים ולעיתים כחלקיקים, ויש לו תכונות משתי התיאוריות.
וכשהאור נשבר
האם שמתם לב לכך שבריכת שחיה נראית תמיד פחות עמוקה מכפי שהיא באמת? או שרגליכם נראים בבריכה כאילו הן קצרות יותר? הדבר קורה מכיוון שקרני האור נשברות כאשר הן עוברות מחומר אחד לחומר אחר, ובמקרה זה הן עוברות מהאוויר למים.
תופעה זו נקראת בשם 'שבירה' השבירה נובעת מכך שמהירות האור בשני החומרים שונה. מהירות קרן אור באוויר היא כ300,000 קילומטר בשנייה. כאשר אותה קרן אור נעה בזכוכית או במים מהירותה מואטת, ולכן היא משנה את כיוונה.
את תכונת השבירה של האור אפשר כמובן לנצל לתועלת האדם, והשימוש בעדשות זכוכית לראיה הן הדוגמה לכך. עדשות הזכוכית מלוטשות באופן מיוחד כך שברגע שקרן אור מהאוויר נתקלת בהן הן שוברות אותה ומנתבות אותה לעין שראייתה חלשה. וכך העין יכולה לראות תמונה מתוקנת.
לראות את האור הגנוז
חז"ל מספרים לנו שבזמן בריאת העולם ברא הקב"ה אור שאדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו.
אור זה לא היה גשמי כמו אור השמש והכוכבים הנגלים לנו אלא זהו אור רוחני טהור ומיוחד שכוח התפשטותו בלתי מוגבל. אור זה שימש בעולם 36 שעות בלבד וכיוון שראה הקב"ה את הרשעים ומעשיהם המקולקלים עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. מי ייתן ובשבוע בו קוראים אנו בתורה על בריאת האור נזכה לחזור באור הגנוז.