חושך סמיך, רוח קרירה, טיפות גדולות של גשם והמון מים סביב. אוניה שטה לה על פני הגלים ומנסה לפלס דרך ולחתור במהירות למחוז חפצה אולם גלי הים מעבירים אותה מאחד לשני ומשחקים בה כאילו היתה קליפת אגוז קלה ודקה. זה מספר שעות שהאוניה נלחמת בסופה. נחשולי מים אדירים נשברים בקול רעש גדול בדפנות ומציפים את הסיפון. שלד הספינה רועד מעוצמת המהלומות והנוסעים הרבים יושבים מכורבלים בתאיהם כשהם רועדים מפחד ומקור ומייחלים לנס שיושיע אותם ויעזור להם לסיים את מסעם המפרך על חוף מבטחים.
על גשר הפיקוד נותן הקברניט פקודות בעודו צופה אל העלטה הכבדה של הלילה. הקצין הראשון מרים ראשו ממפת הנווט ואומר בקול רציני ודואג: "אין כל אפשרות לקבוע את המקום בו אנו נמצאים, הסופה דוחפת אותנו לחוף ואם ניסחף לשרטונים הספינה על כל נוסעיה תתרסק ותתפרק לחלקים". שקט כבד משתרר בעמדת הפיקוד ורק קול הגלים המלחיץ את צוות הפיקוד הולך וגובר. ולפתע- מנצנצת לרגע קט נקודת אור, היא מופיעה ונעלמת, אך הקברניט ומלחי האוניה מבחינים בה וקוראים בשמחה "המגדלור! ניצלנו!"
ידיד גבוה ומושיע
כל אוניה המפליגה בלב ים מצוידת במכשירי תקשורת וכלי מדידה רבים ומשוכללים כמו מפות מעודכנות, מצפנים, תחנות אלחוט, רדיו וראדאר. אולם בימים עברו, כאשר כל אלה לא היו עדיין בידי הספנים, היו מסעי הים מסוכנים מאוד.לעיתים תעו אוניות במרחבי הים מבלי לדעת את דרכן אל הנמלים, פעמים אחרות עלו על שרטונות וסלעים והתנפצו לרסיסים, ולפעמים נתקעו באזור מים רדודים ולא יכלו לצאת מהם ולהמשיך בדרכן.
הידידים היחידים שבאו אז לעזרת הספנים היו המגדלורים שפוזרו על גבי צוקים בלב ים, בכניסה לנמלים ובאזורי מים רדודים. תודות לאלומות האור ששלחו מן החוף למרחבי הים, יכלו האוניות השטות בחשכת הלילה לעקוף אזורים מסוכנים,למצוא את דרכן לחוף מבטחים, ולעגון בנמל ללא התנגשויות ותקלות בסופו של מסע.
שפה של אור וחושך
המגדלור- על פי רוב, בנוי בצורת מעשנה עגולה וענקית. בסיסו רחב וגופו הולך וצר כלפי מעלה והוא מתנשא לגבהים שונים שבין 6 עד 30 מטר. הוא בנוי ממלט עבה במיוחד או מאריחי אבן גדולים אשר יסודותיהם משוקעים היטב בסלע ויוכלו לעמוד בפני הסופות ונחשולי המים האדירים.
בתוך בניין גבוה זה בנויים תאים זה מעל זה, כשהתחתונים שבהם משמשים למחסני מזון ומי שתייה והעליונים משמשים למגורים. בראש המגדלור מוצב חדר הפנס ובו קבוע זרקור רב עוצמה.
פנס זה הוא משוכלל מאוד כדי לאפשר לאלומת האור הנשלחת ממנו להראות למרחק של כ50 קילומטר ואף יותר.הפנס נתון בתוך עדשה גדולה המגבירה את אורו ועשויה בצורת חבית מסתובבת שבדופנותיה מחיצות אטומות. בסיבוב העדשה נוצר אפקט של שליחת אלומות אור בנצנוצים תכופים ולכן אפשר להבחין בה בקלות גם ממרחק רב. לכל מגדלור יש "שפה" משלו- מחזור נצנוצי האור והחושך משתנה ממגדלור למגדלור וכך יכולים קברניטי הספינות לדעת בקרבת איזה מגדלור הם נמצאים.
אורות וגם צלילים
מרחק האור של זרקור המגדלור תלוי בחוזק הפנס ובגבהו של המגדלור. אך יש טווח מירבי אותו שום מגדלור לא יוכל לעבור והוא 'טווח קו האופק'. מקום בו השמים והארץ נראים לנו כנושקים ומחוברים אחד לשני משום שכדור הארץ עגול, הוא המרחק המירבי לראיית מגדלור ויהיה גבוהה ככל שיהיה.
בזמן ערפל, כאשר אלומת האור אינה יכולה להבקיע לה דרך למרחק רק, משמיע המגדלור צפירות חזקות הנשמעות למרחקים של כ30 מטר ואף יותר. לשם כך מותקן בראש המגדלור צופר המופעל ע"י אויר דחוס שמשמיע את קולו ומבשר לאוניות המסתובבות סביבו את מקומם המדויק.
זקנים וחסונים
הראשונים שהחלו לבנות מגדלורים בנמלים היו המצרים. כבר לפני כאלפיים ושבע מאות שנה הם בנו על חופי ארצם מגדלים גבוהים והכניסו לתוכם סלי ברזל אשר בתוכם בערו פחמים או גזרי עץ. אחד המגדלורים המפורסמים שלהם נבנה על האי 'פארוס' מול נמלה של העיר אלכסנדריה. הוא התנשא לגובה של 120 מטרים ושלח אלומות אור למרחק של 50 מטרים ע"י מראות מתכת מיוחדות. מגדלור זה הוכר
כאחד משבעת פלאי העולם של התקופה הקדומה.
גם הרומאים בנו מגדלורים בנמלי האימפריה שלהם, ולאחר שכבשו את איי בריטניה הקימו מגדלורים משני צידי התעלה האנגלית.
אחד המגדלורים המפורסמים ביותר בעולם הוקם בשנת 1698 בחוף 'אדיסון'- הניצב על אחד הכפים המסוכנים ביותר שליד התעלה הבריטית. את המגדלור הקים אדם בשם 'ויסטנלי' שהכריז כי מגדלור זה עמיד בפני כל כוחות הטבע וכי שום סערה ולו הקשה ביותר לא תצליח להפילו.
5 שנים אחר כך פקדה את בריטניה סופה אדירה שהטביע למעלה מ150 ספינות שהיו בקרבתה והרסה גם את המגדלור המהולל... המגדלור השני שנבנה באדיסון החזיק מעמד 46 שנה ועמד בגבורה בסערות קשות אך לבסוף עלה באש. במקומו נבנה מגדלור שלישי ששלח את אורו למעלה ממאה שנים ולעת זקנותו התערערו יסודותיו והוא יצא כמובן מכלל שימוש,. ולפני מאה שנה נבנה מגדלור חזק וחסון ביותר המתנשא לגובה של 43 מטרים ועוצמת אורו היא מהחזקות בעולם. מגדלור זה הוא בשימוש עד היום.
המגדלורים שלנו
גם בארצנו הקטנה אפשר לראות מגדלורים בנמל יפו ובמפרץ עכו, אולם אין צורך לטרוח ולחפש כאלו הנבנים מאבנים. די לנו אם נפקח את 'עיני הלב' ונראה את המגדלור הענק המוצב לרגלנו.
מגדלור בו הפנס הוא אור של תורה והצופר הוא קולם של רבותינו נשיאנו וגדולי ישראל בכל הדורות.
מגדלור זה- הוא איתן ויציב שכל רוחות העולם לא יצליחו להזיזו ממקומו, גלי הטומאה לא יפילו אותו לעולמים ואורו מפלח את האפלה הסמיכה ביותר. זהו על ידו כל יהודי מוצא את דרכו בחשכת הגלות .
יותר מכך, אנחנו בתור חסידים נושאים בתפקיד של "שומר המגדלור", עלינו מוטלת החובה לדאוג שהאור יגיע גם לאנשים שעדיין לא מחפשים אותו, וכך- עם כלל עם ישראל נגיע לחוף מבטחים בגאולה שלמה בקרוב ממש.
על גשר הפיקוד נותן הקברניט פקודות בעודו צופה אל העלטה הכבדה של הלילה. הקצין הראשון מרים ראשו ממפת הנווט ואומר בקול רציני ודואג: "אין כל אפשרות לקבוע את המקום בו אנו נמצאים, הסופה דוחפת אותנו לחוף ואם ניסחף לשרטונים הספינה על כל נוסעיה תתרסק ותתפרק לחלקים". שקט כבד משתרר בעמדת הפיקוד ורק קול הגלים המלחיץ את צוות הפיקוד הולך וגובר. ולפתע- מנצנצת לרגע קט נקודת אור, היא מופיעה ונעלמת, אך הקברניט ומלחי האוניה מבחינים בה וקוראים בשמחה "המגדלור! ניצלנו!"
ידיד גבוה ומושיע
כל אוניה המפליגה בלב ים מצוידת במכשירי תקשורת וכלי מדידה רבים ומשוכללים כמו מפות מעודכנות, מצפנים, תחנות אלחוט, רדיו וראדאר. אולם בימים עברו, כאשר כל אלה לא היו עדיין בידי הספנים, היו מסעי הים מסוכנים מאוד.לעיתים תעו אוניות במרחבי הים מבלי לדעת את דרכן אל הנמלים, פעמים אחרות עלו על שרטונות וסלעים והתנפצו לרסיסים, ולפעמים נתקעו באזור מים רדודים ולא יכלו לצאת מהם ולהמשיך בדרכן.
הידידים היחידים שבאו אז לעזרת הספנים היו המגדלורים שפוזרו על גבי צוקים בלב ים, בכניסה לנמלים ובאזורי מים רדודים. תודות לאלומות האור ששלחו מן החוף למרחבי הים, יכלו האוניות השטות בחשכת הלילה לעקוף אזורים מסוכנים,למצוא את דרכן לחוף מבטחים, ולעגון בנמל ללא התנגשויות ותקלות בסופו של מסע.
שפה של אור וחושך
המגדלור- על פי רוב, בנוי בצורת מעשנה עגולה וענקית. בסיסו רחב וגופו הולך וצר כלפי מעלה והוא מתנשא לגבהים שונים שבין 6 עד 30 מטר. הוא בנוי ממלט עבה במיוחד או מאריחי אבן גדולים אשר יסודותיהם משוקעים היטב בסלע ויוכלו לעמוד בפני הסופות ונחשולי המים האדירים.
בתוך בניין גבוה זה בנויים תאים זה מעל זה, כשהתחתונים שבהם משמשים למחסני מזון ומי שתייה והעליונים משמשים למגורים. בראש המגדלור מוצב חדר הפנס ובו קבוע זרקור רב עוצמה.
פנס זה הוא משוכלל מאוד כדי לאפשר לאלומת האור הנשלחת ממנו להראות למרחק של כ50 קילומטר ואף יותר.הפנס נתון בתוך עדשה גדולה המגבירה את אורו ועשויה בצורת חבית מסתובבת שבדופנותיה מחיצות אטומות. בסיבוב העדשה נוצר אפקט של שליחת אלומות אור בנצנוצים תכופים ולכן אפשר להבחין בה בקלות גם ממרחק רב. לכל מגדלור יש "שפה" משלו- מחזור נצנוצי האור והחושך משתנה ממגדלור למגדלור וכך יכולים קברניטי הספינות לדעת בקרבת איזה מגדלור הם נמצאים.
אורות וגם צלילים
מרחק האור של זרקור המגדלור תלוי בחוזק הפנס ובגבהו של המגדלור. אך יש טווח מירבי אותו שום מגדלור לא יוכל לעבור והוא 'טווח קו האופק'. מקום בו השמים והארץ נראים לנו כנושקים ומחוברים אחד לשני משום שכדור הארץ עגול, הוא המרחק המירבי לראיית מגדלור ויהיה גבוהה ככל שיהיה.
בזמן ערפל, כאשר אלומת האור אינה יכולה להבקיע לה דרך למרחק רק, משמיע המגדלור צפירות חזקות הנשמעות למרחקים של כ30 מטר ואף יותר. לשם כך מותקן בראש המגדלור צופר המופעל ע"י אויר דחוס שמשמיע את קולו ומבשר לאוניות המסתובבות סביבו את מקומם המדויק.
זקנים וחסונים
הראשונים שהחלו לבנות מגדלורים בנמלים היו המצרים. כבר לפני כאלפיים ושבע מאות שנה הם בנו על חופי ארצם מגדלים גבוהים והכניסו לתוכם סלי ברזל אשר בתוכם בערו פחמים או גזרי עץ. אחד המגדלורים המפורסמים שלהם נבנה על האי 'פארוס' מול נמלה של העיר אלכסנדריה. הוא התנשא לגובה של 120 מטרים ושלח אלומות אור למרחק של 50 מטרים ע"י מראות מתכת מיוחדות. מגדלור זה הוכר
כאחד משבעת פלאי העולם של התקופה הקדומה.
גם הרומאים בנו מגדלורים בנמלי האימפריה שלהם, ולאחר שכבשו את איי בריטניה הקימו מגדלורים משני צידי התעלה האנגלית.
אחד המגדלורים המפורסמים ביותר בעולם הוקם בשנת 1698 בחוף 'אדיסון'- הניצב על אחד הכפים המסוכנים ביותר שליד התעלה הבריטית. את המגדלור הקים אדם בשם 'ויסטנלי' שהכריז כי מגדלור זה עמיד בפני כל כוחות הטבע וכי שום סערה ולו הקשה ביותר לא תצליח להפילו.
5 שנים אחר כך פקדה את בריטניה סופה אדירה שהטביע למעלה מ150 ספינות שהיו בקרבתה והרסה גם את המגדלור המהולל... המגדלור השני שנבנה באדיסון החזיק מעמד 46 שנה ועמד בגבורה בסערות קשות אך לבסוף עלה באש. במקומו נבנה מגדלור שלישי ששלח את אורו למעלה ממאה שנים ולעת זקנותו התערערו יסודותיו והוא יצא כמובן מכלל שימוש,. ולפני מאה שנה נבנה מגדלור חזק וחסון ביותר המתנשא לגובה של 43 מטרים ועוצמת אורו היא מהחזקות בעולם. מגדלור זה הוא בשימוש עד היום.
המגדלורים שלנו
גם בארצנו הקטנה אפשר לראות מגדלורים בנמל יפו ובמפרץ עכו, אולם אין צורך לטרוח ולחפש כאלו הנבנים מאבנים. די לנו אם נפקח את 'עיני הלב' ונראה את המגדלור הענק המוצב לרגלנו.
מגדלור בו הפנס הוא אור של תורה והצופר הוא קולם של רבותינו נשיאנו וגדולי ישראל בכל הדורות.
מגדלור זה- הוא איתן ויציב שכל רוחות העולם לא יצליחו להזיזו ממקומו, גלי הטומאה לא יפילו אותו לעולמים ואורו מפלח את האפלה הסמיכה ביותר. זהו על ידו כל יהודי מוצא את דרכו בחשכת הגלות .
יותר מכך, אנחנו בתור חסידים נושאים בתפקיד של "שומר המגדלור", עלינו מוטלת החובה לדאוג שהאור יגיע גם לאנשים שעדיין לא מחפשים אותו, וכך- עם כלל עם ישראל נגיע לחוף מבטחים בגאולה שלמה בקרוב ממש.